הר נמרוט (בטורקית: Nemrut Dağı, בכורדית Çiyayê Nemrûd) הוא הר בגובה של 2,206 מטר ופארק לאומי בנפת אדיאמן בדרומה של מרכז טורקיה, שהתפרסם בעקבות מקדש וקבר מלכותי הנמצאים על פסגתו ואשר הוקמו על ידי מלך קומגנה, אנטיוכוס הראשון תאוס.
אנטיוכוס הראשון תאוס, שמלך על קומגנה, בין שנת 70 לפנה"ס ל-38 לפנה"ס, הקים על פסגת הר נמרוט מקדש וקבר מלכותי. המקדש נמצא כ-7 ק"מ צפונית-מזרחית לעיר הקומגנית ארסמיה (Arsameia), כיום חורבות Eski Kale ("המצודה הישנה"), הנמצאות למרגלות הר נמרוט.
האתר התגלה במקרה בשנת 1881 על ידי מהנדס גרמני. במקום בוצעו ב-1883 עבודות סקר וחפירות על ידי אוסמאן המדי ביי, והיו אלה החפירות הארכאולוגיות הראשונות שנעשו על ידי צוות טורקי.
החפירות חודשו והורחבו אחרי 1953 בידי הארכאולוגית האמריקנית תרזה גואל, יחד עם הארכאולוג הגרמני פרידריך דורנר (אנ') שסייע במיוחד בחקר הכתובות שנמצאו בראש ההר. החפירות לעונותיהן נמשכו שנים אחדות, וחלק מהדוחות פורסמו במשותף. המיזם נתמך, בין היתר, במענקים של בית הספר האמריקאי לחקר המזרח, ארגון נשיונל ג'אוגרפיק וקרן בולינגן (Bollingen Foundation). בעונות החפירות של 1963 ו-1964 השתמשה גואל בסריקות גיאופיזיקליות (אנ') לאיתור קברו של אנטיוכוס הראשון תאוס ברוגם המכתיר את ההר, והייתה בין הראשונים שהשתמשו בשיטות אלה בחפירות ארכאולוגיות. הפרסום המדעי המסכם של החפירות בהר נמרוט התעכב עד 1996[1] בגלל התרופפות בריאותו של דורנר, ובגלל שגואל השתתפה בחפירות סמוסטה (Samosata) בירת הממלכה הקומגנית,[2], בשל החשש להצפת אתר סמוסטה בעקבות הקמת סכר אתאטורק.
קברו של אנטיוכוס לא התגלה, אם כי סביר שהוא נקבר באתר, אולי מתחת לתל המלאכותי על הפסגה. המקום הוכרז בשנת 1987 כאתר מורשת עולמית.
הוספת תגובה חדשה