אלבה יוליה (ברומנית Alba Iulia (בעבר Bălgrad, Bălgărad), בהונגרית Gyulafehérvár (דיולה פהרוואר), בגרמנית Karlsburg, או בעבר Weißenburg,Weissenburg) היא עיר בחבל טרנסילבניה שברומניה, המרכז המוניציפלי של מחוז אלבה.

העיר ממוקמת על גדת נהר המורש. ב-2011 מנתה אוכלוסייתה כ-63,540 תושבים.

בעת העתיקה הקימו שם הרומאים קסטרום בשם אפולום. בשיא ימי הביניים הייתה העיר מקום מושב ראש הדיוקסיה הרומית-קתולית של טרנסילבניה.

בין 1541 ל-1711 הייתה העיר בירת נסיכות טרנסילבניה. היא שימשה זמנית גם כבירת האיחוד של הנסיכויות הרומניות מולדובה וולאכיה עם טרנסילבניה, בין 1601-1600, בתקופת שלטונו של מיכאי האמיץ. זמן מה הייתה גם למרכז הרוחני של הכנסייה האורתודוקסית הרומנית של טרנסילבניה בכפיפות (סופראגאנות) לדיוקסיית ואד. ב-7 באוקטובר 1698 כונס בעיר "סינוד האיחוד" של הכנסייה היוונית-קתולית הרומנית, תחת המיטרופוליט אתנסיה אנגל עם הכנסייה הקתולית הרומית, ליצירת "הכנסייה הרומנית המאוחדת עם רומא".

ב-1 בדצמבר 1918 המועצה הלאומית המרכזית בטרנסילבניה זימנה את "האספה הלאומית הגדולה של הרומנים בטרנסילבניה" באלבה יוליה, ושם נתקבלה ההחלטה ההיסטורית להצטרפות טרנסילבניה לממלכת רומניה (שנוסדה קודם מאיחוד מולדובה עם וולכיה ב-1859).

ב-1922 נערך בעיר טקס הכתרת מלכי רומניה (אז "רומניה הגדולה") פרדיננד הראשון ורעייתו מריה, מה שהוסיף ליוקרתה של העיר כבירה ההיסטורית.

מהיותה בימינו מרכז מוניציפלי מחוזי, כפופים כיום לעיר ארבעה כפרים בסביבתה: ברבנץ (בהונגרית: בורבאנד), מיצ'שט (אומפויקישפאלוד), אוארדה (אלשווארדיה) ופקלישה (פוקלוש).