מֶסטיָה (בגאורגית: მესტია) היא עיירה (דאבא) בנפת מסטיה שבמחוז סמגרלו וסוואנתי עילית בצפון-מערב גאורגיה, ומשמשת כמרכז המנהלתי של הנפה. העיירה שוכנת בגובה 1,500 מטר מעל פני הים על מדרונותיו הדרומיים של הרי הקווקז הגדול. 128 ק"מ מזוגדידי. אוכלוסייתה מונה 1,973 איש.

מבחינה היסטורית ואתנוגרפית נחשבה מסטיה תמיד כיישוב הראשי של סוואנתי עילית, ונודעה באופן רשמי בשם סֶתי ("სეთი"). למרות גודלה הקטן היישוב היה מרכז תרבותי חשוב במשך דורות. בשנת 1968 הפכה באופן רשמי לעיירה, לפני כן נחשבה לכפר. רק בשנת 1935 נבנה הכביש המחבר בין מסטיה לעולם החיצוני. מאז סיום השלטון הסובייטי נעשה אך מעט לשיפור היישוב. מצד שני התפתחה תיירות של מטפסי הרים ונבנה, בפרברי היישוב, מוזיאון היסטורי-אתנוגרפי חדש. שם המוזיאון מוקדש לאלפיניסט הסוואני הראשון, יליד מסטיה, מיכאיל חרגיאני (1932–1969).

במרכז העיר מתנוססים מספר מגדלי הגנה שהיו נפוצים במחוז ההיסטורי סוואנתי. אחד מהם פתוח לציבור. מגדלים אלה מתוארכים אחורה למאה ה-12, פנים המגדל השתמר עם עבודות העץ המקוריות שלו, ומתוארכים אף הם לאותה תקופה.