קתדרלת קלן (בגרמנית: Kölner Dom, שם רשמי: Hohe Domkirche St. Peter und Maria, הקתדרלה הגבוהה של פטר ומריה הקדושים) היא קתדרלה גותית קתולית בעיר קלן שבגרמניה, המשמשת כמקום מושבו של הארכיבישוף של קלן. הקתדרלה, החולשת על קו הרקיע של קלן, נחשבת לסמלה של העיר והיא אחד המבנים הידועים ביותר בגרמניה. היא ניצבת בלב העיר העתיקה של קלן, כ-300 מטרים מערבית לנהר הריין, בין תחנת הרכבת המרכזית של קלן מצפון, המוזיאון הרומי-גרמאני (Römisch-Germanisches Museum) וכיכר רונקלי (Roncalliplatz) מדרום, ומוזיאון לודוויג ממזרח.
הקתדרלה הוכרזה אתר מורשת עולמית בשנת 1996, והמבנה תואר על ידי ארגון אונסק"ו כ"עבודה יוצאת דופן של גאונות יצירתית אנושית". הן בשל גודלה, הן בשל האדריכלות שלה והן בשל אוצרות האמנות שבה, הקתדרלה של קלן נחשבת לאחת הקתדרלות החשובות והידועות באירופה. היא מופיעה על מספר בולי דואר שהנפיקה גרמניה, והיא אתר תיירות פופולרי המושך מיליוני מבקרים מדי שנה.
הקתדרלה, שנבנתה בסגנון גותי החל בשנת 1248 והושלמה בסגנון התחייה הגותית ב-1880, היא אחת הקתדרלות הגדולות בעולם ...הצג את ההמשך
קתדרלת קלן (בגרמנית: Kölner Dom, שם רשמי: Hohe Domkirche St. Peter und Maria, הקתדרלה הגבוהה של פטר ומריה הקדושים) היא קתדרלה גותית קתולית בעיר קלן שבגרמניה, המשמשת כמקום מושבו של הארכיבישוף של קלן. הקתדרלה, החולשת על קו הרקיע של קלן, נחשבת לסמלה של העיר והיא אחד המבנים הידועים ביותר בגרמניה. היא ניצבת בלב העיר העתיקה של קלן, כ-300 מטרים מערבית לנהר הריין, בין תחנת הרכבת המרכזית של קלן מצפון, המוזיאון הרומי-גרמאני (Römisch-Germanisches Museum) וכיכר רונקלי (Roncalliplatz) מדרום, ומוזיאון לודוויג ממזרח.
הקתדרלה הוכרזה אתר מורשת עולמית בשנת 1996, והמבנה תואר על ידי ארגון אונסק"ו כ"עבודה יוצאת דופן של גאונות יצירתית אנושית". הן בשל גודלה, הן בשל האדריכלות שלה והן בשל אוצרות האמנות שבה, הקתדרלה של קלן נחשבת לאחת הקתדרלות החשובות והידועות באירופה. היא מופיעה על מספר בולי דואר שהנפיקה גרמניה, והיא אתר תיירות פופולרי המושך מיליוני מבקרים מדי שנה.
הקתדרלה, שנבנתה בסגנון גותי החל בשנת 1248 והושלמה בסגנון התחייה הגותית ב-1880, היא אחת הקתדרלות הגדולות בעולם והכנסייה הגדולה ביותר בצפון אירופה. גובה הצריחים המחודדים שבחזית המבנה הוא 157 מטרים, והבניין היה הגבוה ביותר בעולם בין השנים 1880–1890, עד שאיבד את התואר לצריח הכנסייה של המינסטר של אולם. עד היום קתדרלת קלן היא המבנה הגותי השני בגובהו בעולם. היא בעלת חזית הכנסייה הגדולה בעולם ובעלת הקמרונות מהגבוהים בעולם (אך לא הגבוהים ביותר): גובהם 46 מטר בבית המקהלה, ו-43.35 מטר בספינה הראשית. בית המקהלה שלה מחזיק גם ביחס הגדול ביותר בין גובה לרוחב: 3.6:1, נתון שעלה אפילו על זה של קתדרלת בווה. מלבד גובהה הרב, היא גם בעלת שטח גדול: אורכה 144.5 מטר ורוחבה 86.25 מטר, ושטחה הבנוי הוא כמעט 8,000 מטר רבוע.
שרטוט תוכנית הקתדרלהמבנים קודמים
קתדרלת קלן הנוכחית נבנתה באתר בו ניצבו מספר מבנים עתיקים זה אחר זה. המבנה המוקדם ביותר שידוע שניצב במקום הוא בית מגורים רומי ששכן בסמוך לחומה הצפונית של העיר בין המאה ה-1 למאה ה-4. במבנה זה נהגה הקהילה הנוצרית המקומית להתכנס עד תחילת המאה ה-4, ובעקבות צו מילאנו משנת 313, הורחב המבנה ועוצב ככנסייה[1]. היא נחנכה בידי מטרנוס, הבישוף הנוצרי הראשון של קלן, וכללה גם אטריום, בפטיסטריום מלבני ולאחר מכן בצורת צלב, ובית מגורים שייתכן ושימש את הבישוף. המבנה הורחב במהלך השנים, אך מראהו המדויק אינו ידוע. הוא הוחלף לחלוטין על ידי קתדרלה קרולינגית, שכונתה "קתדרלת הילדבולד" (Hildebold-dom) ואשר בנייתה הושלמה בשנת 870. שני המזבחות במבנה זה הוקדשו למריה, אם ישו, ולפטרוס הקדוש[2], שלהם מוקדשת הקתדרלה גם כיום.
בשנת 1164 שוכנו בקתדרלה שרידיהם של שלושת האמגושים, הידועים גם כ"שלושת המלכים מן המזרח" או "שלושת החכמים מן המזרח" או "שלושת המאגים". השרידים נלקחו ממילאנו על ידי הקיסר פרידריך ברברוסה, ראש הקיסרות הרומית הקדושה, וניתנו לארכיבישוף של קלן ריינלד פון דאסל (Rainald von Dassel). לשרידים הייתה חשיבות דתית גדולה, והמקום היה לאתר עלייה לרגל. עובדה זו חייבה את הריסתה והקמת מבנה חדש שיהלום את המעמד והצרכים. לשם הריסת המבנה, נעשה שימוש באש מבוקרת, אולם זו יצאה מכלל שליטה ב-30 באפריל 1248, והבניין נשרף עד היסוד. חלקו המערבי שופץ באופן זמני כדי לאפשר את המשך הפולחן.
בנייה בימי הביניים
הקתדרלה ב-1856 - בתמונה נראים המגדל הדרומי הלא גמור עם המנוף העתיק, בית המקהלה וחלקו הדרומי של בית הרוחבבניית הכנסייה הגותית החלה בשנת 1248 ביוזמת מועצת הקתדרלה והארכיבישוף קונרד פון הוכשטאדן (Konrad von Hochstaden). המלאכה נמשכה לסירוגין במשך יותר מ-600 שנה, עד שהושלמה לבסוף בשנת 1880. המבנה תוכנן בסגנון הגותי שפרח בצרפת, והתבסס על המודל של קתדרלת אמיין.
אבן הפינה הונחה ב-15 באוגוסט 1248 בידי פון הוכשטאדן.[3] בית המקהלה, שנבנה בסגנון גותי קורן (Rayonnant) בניצוחו של רב-הבנאים מאסטר גרהרד (אחרי מותו החליף אותו מאסטר ארנולד ב-1271[4]), נחנך ב-27 בספטמבר 1322 ושרידי האמגושים הונחו בו.[3] באמצע המאה ה-14 החל מאסטר מיכאל בבניית החזית המערבית. ב-1410 הגיע המגדל הדרומי לקומתו השנייה ולאחר מכן נקבע בו הפעמון הראשון. העבודות פסקו ב-1473, כאשר המגדל הדרומי הגיע רק עד קומת הפעמונים, ועליו נח מנוף ענקי. העבודות על הספינה הראשית המשיכו, אך גם הן פסקו, ולאחר ההתקדמות המהירה בהתחלה, הוקפאה עבודת הבנייה בהדרגה. עד אמצע המאה ה-16 רק המגדל הדרומי והחלק המזרחי נבנו, וזה נסתם בקיר זמני[5]. בשלב זה הביאה הרפורמציה הפרוטסטנטית לדלדול בזרם העולים לרגל ולמשבר כלכלי, והמנוף נותר במקומו על המגדל הדרומי במשך מאות שנים, עד סוף המאה ה-19. מצב זה הוליד את האמרה האירונית, לפיה ביום בו תושלם בניית הקתדרלה יבוא העולם לקיצו.
ההשלמה במסגרת התחייה הגותית
מבט מהאוויר מדרום-מערב על הקתדרלה, 2010רק במאה ה-19 הביאו הנוסטלגיה הרומנטית לימי הביניים, התעוררות הזהות הלאומית הגרמנית והתחייה הגותית, ביחד עם מחויבותו של פרידריך וילהלם הרביעי מלך פרוסיה, לחידושן של העבודות. אלה נעשו ברובן לפי תוכניות ששרדו מימי הביניים. הבנייה התחדשה ב-4 בספטמבר 1842 עם ההוספה של שני המגדלים וחלקים נוספים בקתדרלה. הבניין נבנה במימון אזרחי של "הקרן המרכזית לבניית הקתדרלה" (Zentral Dombau Verein), שנוסדה ב-1842, ואשר גייסה כמחצית מעלויות הבנייה העצומות (מעל מיליארד דולר במונחים של ימינו). את חצי האחר ממנה ממשלת פרוסיה. בראש העבודות עמד האדריכל ארנסט פרידריך צווירנר (Ernst Friedrich Zwirner).
תוכניות מימי הביניים של החזית הדרומית של בית הרוחב לא שרדו, ולכן הוחלט לבנותו כך שיתאים לחזית המערבית. את הפסלים תכנן לודוויג שוואנתאלר (Ludwig Schwanthaler) והם הושלמו ב-1869, בעוד החזית עצמה נבנתה ב-1855. מחזית בית הרוחב הצפוני נבנה רק השער המזרחי בימי הביניים. על בסיס שער זה נבנתה שאר החזית בשנים 1843–1855. ההשלמה של הקתדרלה הגדולה בגרמניה נחגגה כאירוע לאומי ב-15 באוקטובר 1880, 632 שנים וחודשיים לאחר תחילת הבנייה. בחגיגות נכח הקיסר וילהלם הראשון.
בסופו של דבר, ההופעה החיצונית של הקתדרלה נשארה נאמנה לתוכניות המקוריות מימי הביניים; לעומת זאת, הגג נתמך במבנה פלדה מודרני. בעת השלמתה הייתה קתדרלת קלן המבנה הגבוה בעולם, והיא נישלה את קתדרלת רואן מהתואר. ב-1884 היא הפסידה את התואר לאנדרטת וושינגטון, וב-1890 למינסטר של אולם.
מלחמת העולם השנייה ולאחריה
פנים הקתדרלה לאחר הפצצה מן האוויר, יוני 1943הקתדרלה ספגה 14 פגיעות של הפצצות מהאוויר במלחמת העולם השנייה אך לא קרסה, אף על פי שמרבית העיר קלן נהרסה במהלך הפצצות אלו. תיקונה הושלם ב-1956 אך עבודות שחזור ושיפוץ נמשכו גם אל תוך שנות ה-80 של המאה ה-20. בבסיס המגדל הצפון מערבי בוצע תיקון חירום עם לבנים מאיכות גרועה שנלקחו מחורבות, ו"טלאי" זה נראה עד שנות ה-90 של המאה ה-20, אז הוחלט לשפץ קטע זה ולהחזיר לו את המראה המקורי. תוכנית החזית הצפונית פשוטה מהדרומית, ברם, עקב היותה בנויה מאבן חול ובשל נזק שספגה במלחמה, מצבה של החזית הצפונית היה רע והיא שוחזרה תוך שימוש באבן לבה בשנים 1962–1982.
עבודות תיקונים ותחזוקה מבוצעות במבנה בקביעות, ובכל פרק זמן מעטרים פיגומים את אחד מחלקיה[6], מאחר שרוח, גשם וזיהום מאכלים לאט את הלבנים. האגודה שהוקמה כדי לבנות את הקתדרלה, עדיין מבצעת בה את התיקונים, ומקובל שהיא מעסיקה את סתתי האבן הטובים ביותר של ארץ הריין. כמחצית מעלות התיקונים והתחזוקה ממומנים על ידי הקרן המרכזית לבניית הקתדרלה.
ב-1996 הוכרזה הקתדרלה כאתר מורשת עולמית ונוספה לרשימת אונסק"ו. ב-2004 היא נוספה לרשימת אתרי מורשת עולמית בסכנה בשל בנייה גבוהה לידה והשפעתה הוויזואלית על האתר. הקתדרלה נגרעה מרשימה זו ב-2006 עקב החלטת הרשויות להגביל את גובה המבנים סביב לה.
ב-18 באוגוסט 2005, ביקר האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר בקתדרלה כחלק מביקור השליחות בגרמניה במסגרת חגיגות יום הנוער העולמי 2005. ההערכות הן שמיליון צליינים ביקרו בקתדרלה באותו יום ולאחר מכן השתתפו במיסה בפארק מחוץ לעיר[7].
באוקטובר 2021 הוסרו מהצריח הצפוני הפיגומים הגדולים (ששימשו במשך שנים לעבודות ניקיון, שימור ותחזוקה) באמצעות עגורן ענקי.[8]
גם היום הקתדרלה היא מוקד לצליינות רבה וכן לתיירים רבים הבאים לפקוד אותה מסיבות חילוניות יותר, בשל יופייה הרב וערכייה האמנותיים. בקתדרלה מבקרים מיליוני תיירים מדי שנה ומלבד תפילות ומיסות יומיות קבועות נערכים בה גם קונצרטים ואירועי תרבות.
הוספת תגובה חדשה