ארתורס סיט (מאנגלית: Arthur's Seat – מושבו של ארתור) הוא פקק געשי, שריד להר געש כבוי המצוי בפארק הולירוד במרכז אדינבורו, סקוטלנד. שריד זה הוא הנקודה הגבוהה ביותר בפארק ומהווה חלק ממתחם געשי שנוצר בקרבון לפני כ-340 מיליון שנים, הכולל הרי געש, שפכי לבה ומחדרים פלוטוניים.
ארתורס סיט (מאנגלית: Arthur's Seat – מושבו של ארתור) הוא פקק געשי, שריד להר געש כבוי המצוי בפארק הולירוד במרכז אדינבורו, סקוטלנד. שריד זה הוא הנקודה הגבוהה ביותר בפארק ומהווה חלק ממתחם געשי שנוצר בקרבון לפני כ-340 מיליון שנים, הכולל הרי געש, שפכי לבה ומחדרים פלוטוניים.
חתך של ארתורס סיט וצוקי סולסברי ממערב (ימין) למזרח – העתק מדויק של הדפס מאת ג'יימס האטוןבשיפולים המזרחיים של הגבעה נמצאו שרידים של ביצורי-עפר מתקופת האבן.[1]
ב-1836 התגלו במערה קטנה מתחת לפסגה 17 ארונות קבורה מיניאטוריים מעץ, ובכולם דמויות מגולפות שנוכחותם לא הובהרה מעולם. ההסברים שהוצעו כללו בין היתר קשר למעשי כישוף. הסבר אחר קושר אותם ל-17 הקורבנות בסדרת רציחות, שהתרחשה באדינבורו בשנים 1827-1828. שני הרוצחים – ויליאם בורק (William Burke) וויליאם הר (William Hare) – מכרו את הגופות לרוברט נוקס – מרצה לאנטומיה.[1]
בקרב חברי התנועה המורמונית בארצות הברית יש להר כינוי נוסף, זכר לאירוע בהיסטוריה של התנועה. ב-1840, טיפס אורסון פרט (Orson Pratt ; 1881-1811), אחד החברים המקוריים ב"קוורום של שנים עשר השליחים" ששימש אז כמיסיונר מטעם התנועה המורמונית לסקוטלנד, על ההר והתפלל שיצליח להמיר למורמוניות לפחות 200 נפשות. מכיוון שהוא זכה להצלחה בקרב התושבים החלו המורמונים לכנות את ההר "גבעת פרט" (Pratt's Hill).
במחקר גאולוגיארתורס סיט הוא אחד המקומות שחקר ג'יימס האטון – גאולוג בן המאה ה-18 שצפה מביתו על פארק הולירוד. תצפיותיו בסלעי המשקע וסלעי היסוד של הפארק קידמו את הבנתו כי אלה נוצרו בזמנים שונים ובתהליכים שונים[2] – הבנה שעמדה ביסוד פיתוח הפלוטוניזם, תאוריה שביסודה היווצרות הרים מהתכת סלעים במעמקי האדמה.
בספרות
דיוקן של רוברט לואיס סטיבנסון מאת ג'ירולמו נרלי (1892)רוברט לואיס סטיבנסון, הסופר יליד אדינבורו, כתב ב-1879 את "Edinburgh, Picturesque Notes"[3] – רשימות מאוירות על עיר הולדתו – 10 שנים לפני שעזב אותה לשארית חייו. ארתורס סיט וסלעי פארק הולירוד מוזכרים ברשימות אלה כמה פעמים:
מקומות מעטים, אם בכלל, מציגים לעין תצוגה ברברית יותר של ניגודים. ממש במרכז ניצב אחד מהצוקים המרשימים בטבע – באס רוק[4] על אדמה יבשה, נטוע בגן הנרעד בחלוף הרכבות, נושא כתר של חומה וצריחים, ומתאר את צלו הדמוי-מלחמתי על הדרכים המוארות ומלאות החיים של העיר החדשה... מקדשים מצריים ויווניים, ארמונות ונציאניים וצריחים גותיים, המצטופפים זה על זה באי-סדר נערץ; בעוד, מעל הכל, המסה הפראית של הטירה ושל פסגת ארתורס סיט מביטים למטה על חיקויים אלה באצילות ראויה, כפי שיצירות הטבע רשאיות להתבונן מטה על אנדרטאות של אמנות... ואתה יכול לדמיין, אם האקלים היה נעים יותר, איך כל העולם ואשתו היו נוהרים אל הגנים הללו בצינת הערב, להאזין למוזיקה עליזה, ללגום משקאות מרעננים, לראות את הירח מתרומם מאחורי ארתורס סיט וזורח מעל המגדלים והאנדרטאות וצמרות העצים הירוקות בעמק... מכל מקומות התצפית, גבעת קלטון זו היא אולי הטובה ביותר; מאחר שאתה יכול לראות את הטירה, שאינך יכול לראות מן הטירה, ואת ארתורס סיט, שאינך יכול לראות מארתורס סיט... ואז, בגבעה סלעית זקופה, העין מתרוממת לפסגת ארתורס סיט, גבעה נישאה, הר נעלה בעיצובו הנועז... הטירה מתנשאת כהה בתווך, וסמוך אליה, ארתורס סיט יוצר דמות נועזת בנוף.
הוספת תגובה חדשה