הרפובליקה המרוממת של סן מרינו (באיטלקית: Serenissima Repubblica di San Marino) שוכנת בהרי האפנינים והיא המדינה החמישית בקטנה בעולם בשטח (מיד אחרי קריית הוותיקן, מונקו והאיים נאורו וטובאלו), ובאוכלוסייה (אחרי קריית הוותיקן, טובאלו, נאורו והאי פלאו). סן מרינו, השוכנת כולה בתוך גבולות איטליה, היא אחת מבין 45 מדינות בעולם להן אין גישה לים. היא אחת מבין שש המדינות הזעירות באירופה ואוכלוסייתה היא הקטנה ביותר מבין חברות מועצת אירופה.
סן מרינו מתיימרת להיות הרפובליקה העתיקה בעולם. לפי הטענה, היא הוקמה ב-3 בספטמבר 301 לספירה על ידי מרינוס הקדוש, סתת אבן נוצרי, מראב (כיום אי בקרואטיה) שנמלט מהקיסר הרומי דיוקלטיאנוס על רקע רדיפה דתית. חוקת המדינה, שנכתבה בשנת 1600, היא החוקה הכתובה העתיקה ביותר בעולם שעדיין בתוקף. סן מרינו היא הישות המדינית היחידה אשר המשפט הרומי (האזרחי) עדיין תקף בה, לעומת שאר מדינות אירופה בהן הוא חל בעבר אך תוקפו פג בעקבות חקיקת מערכות חוקים (קודקסים) מתקדמות יותר.
ערך מורחב – היסטוריה של סן מרינולפי המסורת, נוסדה סן מרינו על ידי מרינוס הקדוש, סתת אבן נוצרי אשר התיישב במקום בשנת 301, והעניק למדינה ולבירתה את שמן. תאריך זה הוא תאריך הייסוד המסורתי של המדינה, ועל כן היא טוענת לתואר הרפובליקה (הקיימת) העתיקה בעולם. החקיקה הקדומה ביותר במדינה היא משנת 1263, ובשנת 1291 הכיר הכס הקדוש בעצמאותה של סן מרינו. מאז שמרה המדינה על קשרים הדוקים עם הוותיקן אולם סירבה לכל ניסיון להכפיפה למדינת האפיפיור.
בשנת 1600 אומצה חוקה בסן מרינו. המדינה הוכרה על ידי צרפת הנפוליאונית ב-1797 ועל ידי שאר ארצות אירופה בקונגרס וינה בשנת 1815.
לאורך היסטוריה של מאות שנים נכבשה סן מרינו פעמים ספורות בלבד ואף זאת לתקופות קצרות בלבד, בשנים 1503, 1739 ובשנת 1944 בעת מלחמת העולם השנייה. בשנת 1988 הצטרפה כחברה מלאה במועצת אירופה, ובשנת 1992 התקבלה כחברה באומות המאוחדות. אף על פי שהיא מדינה עצמאית לחלוטין, נסמכת סן מרינו כמעט לחלוטין על איטליה המקיפה אותה.
הוספת תגובה חדשה