בני אדם התגוררו באזור כבר בתקופות קדומות, כפי שמעידות מצבות מגליתיות שהתגלו במקום. כן נמצאו שרידים מתקופת הברונזה.

בתקופה הרומית היה במקום נמל בשם "Vereasueca".

האזור היה תחת השלטון מוסלמי לתקופה קצרה יחסית, ונכבש מחדש על ידי הנוצרים באמצע המאה השמינית, בתקופת שלטונו של אלפונסו הראשון (אנ'), מלך אסטוריאס. הוא גם בנה בעיירה מצודה, המהווה עד היום את לב העיירה.

בשנת 1210 ניתן לסן ויסנטה דה לה בארקרה מעמד של עיר, על פי צו מלכותי של אלפונסו השמיני, מלך קסטיליה. אז החלה תקופת פריחה כלכלית בעיירה המבוססת על דייג ועל סחר ימי.