סונגו מנארה (Songo Mnara) הוא אי ושמה של עיר נמל שהייתה פעילה בימי הביניים. האי שוכן בסמוך לחופי מחוז לינדי בדרום מזרח טנזניה, כ-280 ק"מ דרומית לדאר א-סלאם. בשנת 1981 הוכרזו הריסות סונגו מנארה, כמו גם הריסות קילווה קיסיוואני הסמוכות, כאתר מורשת עולמית.

בין המאה ה-13 למאה ה-16 הייתה העיר מרכז לסחר בזהב, בכסף, בפנינים, בטקסטיל ובחרסינה, שהובאו משני צדי האוקיינוס ההודי - מאפריקה ומאסיה, אף שנחשבה עיר חשובה פחות מקילווה קיסיוואני.

כיום, סובלות חורבות העיר משחיקה, ומצויות בהידרדרות מתמדת. בשנת 2004 קבע אונסק"ו כי האתר הוא אתר מורשת שנמצא בסיכון. בשל הכרזה זו ממשלות יפן וצרפת נוטלות חלק במאמצי השיקום של האתר ואזורו.

המבנים הבולטים בעיר כוללים חמישה מסגדים, בית קברות ומבני מגורים, בהם מבנה שגודלו 40 X 40 מ', ומכונה "הארמון". המבנים עשויים בעיקר עץ וחימר.