על-פי ה"פהרה לאק פרה לאם", האפוס הלאומי הלאוטי, הנסיך תתרדטה (Thattaradtha) הקים את העיר אחרי שהוא עזב את הממלכה האגדית "מואנג לנטפתה מהא נקהון" מכיוון שהעדיפו את אחיו הצעיר על פניו. תתרדטה הקים בהתחלה עיר על הגדה המערבית של נהר המקונג (המיוחסת כיום לעיר אודון תאני בתאילנד). יום אחד, נאגה (נחש קוברה) בעל שבעה ראשים הורה לתתרדטה להקים עיר על הגדה המזרחית של הנהר. הנסיך קרא לעיר צ'נטבולי סי סאטאנאח'אנאהוד; ועיר אגדית זו היא הבסיס לוויינטיאן של ימינו.

ב-1354, כאשר פא נגואם ייסד את ממלכת לאן צ'אנג (מילולית: ממלכת מיליון הפילים) העיר הפכה למרכז מנהלי חשוב. ב-1563 הועברה לכאן הבירה מלואנג פראבנג. כשלאן צ'אנג התפרקה ב-1707, העיר נהפכה לממלכת ויינטיאן העצמאית. ב-1779 נכבשה העיר על ידי הסיאמים והם מינו עליה וסאל. לאחר ניסיון מרידה כושל ב-1827 העיר הוחרבה על ידי הסיאמים ונשרפה עד עפר. העיר עברה לשלטון צרפתי ב-1893 והיא הפכה לבירת הפרוטקטורט הצרפתי של לאוס ב-1899.

במהלך מלחמת העולם השנייה, העיר נכבשה על ידי היפנים עם התנגדות קטנה ושוחררה על ידי הצרפתים ב-1945.

השפעת הקולוניאליזם הצרפתי ניכרת בארכיטקטורה: בניינים רבים יחסית הם בעלי סגנון המושפע מן הסגנון האירופי, לרבות "פאטוסאי", העתק של שער הניצחון בפריז המכיל מוטיבים לאיים, נבנה בתקופת המעורבות האמריקאית בלאוס בזמן מלחמת וייטנאם, כאנדרטה לזכר חיילי לאוס שנפלו במלחמות המדינה. העיר סבלה מהפצצות קשות בזמן מלחמת וייטנאם.