על פי עדויות גאולוגיות וטקסטים עתיקים, סופה גדולה שהתרחשה בשנת 1480 הרסה את גשר אדם שהיה מצר יבשה וכך נוצרו האיים של השרטונים השונים. בראמאיאנה השרטון, הנקרא גשר ראמאינה, נבנה על ידי ראמה שרצה לכבוש את האי לנקה בו הוחזקה אשתו סיטה (אנ') על ידי המלך-שד ראוואנה.

עם כיבוש הראג' הבריטי וסרי לנקה על ידי האימפריה הבריטית, התבצעו עבודות בנייה בגשר אדם בראשית שנת 1838 ובתחילת המאה ה-20 על מנת לשפר את הניווט בין השרטונים ובמטרה ליצור חיבור יבשתי קבוע בין סרי לנקה לבין היבשת. חברת הרכבות רכבות דרום הודו ניסתה לבנות מסילת רכבת על ידי גשר, אך הדבר לא התממש. לעומת זאת, מסילת הברזל של הינדו-ציילן אקספרס פעלה עד לשנת 1965. מסילת רכבת זו קישרה בין שאנגחאי לקולומבו כשבאחד החלקים הייתה מעבורת בין הקצה המזרחי של האי ההודי פמבן והקצה המערבי של האי הסרי לנקי של מאנר.

בשנת 2001, הממשלה ההודית אישרה את פרויקט Sethusamudram (אנ') על מנת ליצור תעלה שתשמש לספינות וסירות וכך להימנע מלהקיף את סרי לנקה ולחסוך הפלגה של 400 קילומטרים. פרויקט זה דומה לזה שהוצע בפעם הראשונה על ידי המפקד א.ד. טיילור של המארינס ההודי בשנת 1860.