הסלע בדמבולה היה למרכז דתי בודהיסטי במאה ה-3 לפנה"ס ומאז היה פעיל משך יותר מ-2200 שנים עד להווה. עם זאת, קיימות במקום עדויות לפעילות אנושית בתקופה הפרהיסטורית, ובכלל זה גם אתר מגליתים השוכן בקרבת מקום. במאה ה-1 לפנה"ס הפכו חמשת מסתורי הסלע הגבוהים ביותר והפונים לכיוון דרום למקדשים.

בין המאה ה-5 למאה ה-12 הורחבו מסתורי סלע אלה ונבנו קירות שחצצו בינם לבין החוץ, כך שהפכו למערות מובחנות. בסופה של התקופה כבר קיבל האתר את עיקר צורתו ואופיו הנוכחי. המערות שופצו במאה ה-18, וציורי הקיר חודשו בסגנון האסכולה של קאנדי באותה תקופה. עוד נוסף גג מעל צידן החיצוני של המערות, ויצר מעין אכסדרה. במאה ה-19 ובמאה ה-20 המשיכו עבודות חידוש האתר לפי הצורך, ציורי קיר שמצבם התדרדר חודשו ובשנות השלושים של המאה ה-20, נבנתה האכסדרה מחדש, בסגנון המערב יסודות אירופים ואסיתיים.

בשנת 1991 הוכר המקום כאתר מורשת עולמית בשטח של 25 הקטאר, ובשנת 2000 נוסף לו מקדש מצועצע מודרני, שהוקם במימון יפני. המקדש שוכן לרגלי הסלע בכניסה אל האתר, ועל גגו הוצב פסל בודהה מודרני מוזהב הנישא לגובה של 30 מטר.