הָארָאפָּה (באורדו/פנג'אבי: ہڑپّہ) הוא אתר ארכאולוגי בפנג'אב, פקיסטן, כ-24 קילומטרים מערבית לעיר סאהיוואל. שמו של האתר לקוח משמו המודרני של היישוב הממוקם ליד המסלול הישן של נהר ראבי, אשר כיום עובר 8 קילומטרים לצפונו. היישוב המודרני האראפה נמצא במרחק של פחות מקילומטר מהאתר הארכאולוגי. על אף שביישוב ישנה תחנת רכבת מהתקופה של הממשל הבריטי, מדובר ביישוב קטן בעל אוכלוסייה של 15,000 תושבים בלבד.
האתר של העיר העתיקה מכיל את שרידי העיר המבוצרת מתקופת הברונזה, שהייתה חלק מתרבות עמק האינדוס שמרכזה היה בסינד ובפנג'אב. משערים שבשיאה (2600–1900 לפנה"ס), גרו בעיר כ-23,500 תושבים, שטחה היה כ-1.5 קמ"ר, והיו בה בתים עשויים מלבנים עשויי חימר. עקב מנהג בקרב ארכאולוגים לקרוא לתרבויות עתיקות שזה עתה התגלו על שם האתר הארכאולוגי הראשון בהן הן התגלו, תרבות עמק האינדוס ידועה גם בשם "התרבות ההאראפית".
לעיר העתיקה של האראפה נגרם נזק כבד תחת השלטון הבריטי, כאשר הלבנים מן ההריסות שימשו כרבדים עבור מסילת הרכבת לאהור–מולטאן. בשנת 2005 בוטל פרויקט לבניית פארק שעשועים שנוי במחלוקת באתר, כאשר עו...הצג את ההמשך
הָארָאפָּה (באורדו/פנג'אבי: ہڑپّہ) הוא אתר ארכאולוגי בפנג'אב, פקיסטן, כ-24 קילומטרים מערבית לעיר סאהיוואל. שמו של האתר לקוח משמו המודרני של היישוב הממוקם ליד המסלול הישן של נהר ראבי, אשר כיום עובר 8 קילומטרים לצפונו. היישוב המודרני האראפה נמצא במרחק של פחות מקילומטר מהאתר הארכאולוגי. על אף שביישוב ישנה תחנת רכבת מהתקופה של הממשל הבריטי, מדובר ביישוב קטן בעל אוכלוסייה של 15,000 תושבים בלבד.
האתר של העיר העתיקה מכיל את שרידי העיר המבוצרת מתקופת הברונזה, שהייתה חלק מתרבות עמק האינדוס שמרכזה היה בסינד ובפנג'אב. משערים שבשיאה (2600–1900 לפנה"ס), גרו בעיר כ-23,500 תושבים, שטחה היה כ-1.5 קמ"ר, והיו בה בתים עשויים מלבנים עשויי חימר. עקב מנהג בקרב ארכאולוגים לקרוא לתרבויות עתיקות שזה עתה התגלו על שם האתר הארכאולוגי הראשון בהן הן התגלו, תרבות עמק האינדוס ידועה גם בשם "התרבות ההאראפית".
לעיר העתיקה של האראפה נגרם נזק כבד תחת השלטון הבריטי, כאשר הלבנים מן ההריסות שימשו כרבדים עבור מסילת הרכבת לאהור–מולטאן. בשנת 2005 בוטל פרויקט לבניית פארק שעשועים שנוי במחלוקת באתר, כאשר עובדי הבנייה חשפו ממצאים ארכאולוגיים רבים בשלבים הראשונים של עבודת הבנייה. עתירה של ארכאולוג פקיסטני למשרד התרבות הפקיסטני, הובילה לשיקומו של האתר.
מפה המראה את האתרים ואת ההיקף של תרבות עמק האינדוס. האראפה היה מרכז של אחד של מאזורי הליבה של תרבות עמק האינדוס, הממוקם במרכז פנג'אב. האדריכלות והתרבות ההאראפאנית היו מהמפותחים ביותר בתקופת הברונזהשורשיה המוקדמים ביותר של התרבות ההאראפית בתרבויות כגון זו של מהרגר (אנ'), באזור שנת 6000 לפנה"ס. שתי הערים הגדולות, מואנג'ודארו והאראפה, נוסדו באזור שנת 2600 לפנה"ס לאורך עמק נהר האינדוס.[1] תרבות זו וכן מערכת הכתיבה אפשרית שלה, מרכזים עירוניים, מבנה חברתי מגוון ומערכת כלכלית, התגלו מחדש בשנת 1920, אחרי חפירות במואנג'ודארו שבסינד ליד העיר לארקאנה, והחפירות בהאראפה, בפנג'אב דרומית ללאהור. נמצאו ונחקרו גם מספר אתרים נוספים, הנמשכים ממרגלות הרי ההימלאיה במזרח פנג'אב ההודית בצפון, דרך גוג'ראט בדרום מזרח, ועד לבלוצ'יסטן במערב. על אף שהאתר הארכאולוגי בהאראפה נפגע בשנת 1857 עקב שימוש בלבני האתר כרבדים בבניית מסילת הרכבת לאהור-מולטאן הרכבת, בכל זאת נמצאו באתר ממצאים ארכאולוגיים רבים. הלבנים שהתגלו היו עשויים מחול אדום, חימר ואבנים, ונשרפו בטמפרטורה גבוהה מאוד. כבר בשנת 1826 האתר בהאראפה משך את תשומת לבו של קצין בריטי בהודו, אשר ניתן לייחס לו את החפירות הראשונות באתר.
הוספת תגובה חדשה