באתר בו הוקמה הווילה היה כנראה יישוב חקלאי עתיק, כנראה חווה חקלאית. על חווה זו נבנה מבנה מגורים, כנראה מעונו של אריס עשיר או של משרת בכיר של אחד מבעלי הקרקעות העשירים באזור. שני דיוקנאות שנמצאו בשרידי מבנה זה מתוארכים לסופה של המאה ה-1, וייתכן שהם דיוקנאות של בני המשפחה. הסטרטיגרפיה של האתר מספקת עדות על חיים במבנה מן המאה ה-1 ועד סוף המאה ה-3. באותה תקופה חילקו הרומאים את שטח העורף החקלאי בסיציליה לאחוזות חקלאיות שהשתרעו על שטח גדול. אחוזות אלו נקראו לטיפונדיה, לטיפונדיום ביחיד. מבנה המגורים הקדום יותר נהרס כנראה ברעידת אדמה בעשור הראשון של המאה ה-4.

הווילה הוקמה בתאריך כלשהו בין השנים 310–340. באותה תקופה היה המבנה שייך, ככל הנראה, למרקוס אורליוס מקסימיאנוס. מקסימיאנוס היה יליד פאנוניה, שהחל את דרכו כחייל בצבא הרומי והתקדם עד לדרגת גנרל. הקיסר דיוקלטיאנוס מינה אותו כאוגוסטוס בעת הנהגת משטר הטטררכיה. מקסימיאנוס התאבד בתחילת שנת 310; בנו מרקוס אורליוס ולריוס מקסנטיוס היה אמור לרשת אותו, אך הוא נהרג במלחמה נגד קונסטנטינוס בשנת 312. ההדר והפזרנות שבה נבנתה הווילה מעידות על כך שכנראה נבנתה בפקודתם של מקסימיאנוס או מקסנטיוס עצמם, ולכל הפחות בידי בעל קרקעות עשיר ובעל עוצמה.

על פי גודלה של הווילה מסתבר ששימשה כנראה כמרכזה של אחוזה, לטיפונדיום. לא ידוע כמה זמן הייתה הווילה מרכז כזה; ההנחה היא שהמבנה שימש למטרה זו פחות מ-150 שנים. לאחר שהווילה ננטשה ונותרה בלתי מאוכלסת התפתח סביבה כפר, שנקרא פאלאטיה (מן המילה פאלאטינום, ארמון). הווילה נפגעה וייתכן שנהרסה לגמרי בעת כיבוש האי על ידי הונדלים והויזיגותים. הבניינים המשניים של החווה נותרו בשימוש, לפחות חלקי, במהלך שלטון האימפריה הביזנטית והשלטון הפאטמי. במאה ה-12 כיסתה מפולת אדמה את הווילה, והאתר ננטש סופית. הניצולים עברו להתגורר ביישוב שהיה ממוקם במקום בו נמצאת העיירה פיאצה ארמרינה כיום.

למרות שכמה מחלקיה הגבוהים של הווילה בלטו מעל פני הקרקע, נשכח קיומה כמעט לגמרי. בתחילת המאה ה-19 נמצאו כמה חלקים של רצפת פסיפס ועמודים. מאוחר יותר באותה מאה בוצעה החפירה הארכאולוגית הראשונה במקום.

ב-1929 נעשו במקום החפירות המדעיות הראשונות, ולאחריהן נעשו באתר הווילה עוד חפירות ארכאולוגיות בשנים 1935 עד 1939, ובשנות ה-50 של המאה ה-20.