מקדש פאהארפור
מקדש פאהארפור (בנגלית পাহাড়পুর বৌদ্ধবিহার - "פָּהָרְפּוּר בּוֹאוּדְהוֹבִּיהָר" קרי "המקדש הבודהיסטי של פהרפור") בכפר פאהארפור בצפון-מערב בנגלדש הוא אחד המקדשים הבודהיסטים הידועים בדרום אסיה ואחד האתרים הארכאולוגים החשובים במדינה. משמעות השם היא "משכן ההר" (פאהאר - הר; פור - משכן, עיר, כפר). בשנת 1985 הוכרז המקום כאתר מורשת עולמית.
לפי חותמים שנמצאו באתר, המקדש נבנה על ידי המלך דהארמאפאלה, השליט השני של אימפריית פאלה שמלך בשנים 781-821. במאה ה-11 חרב המקדש בשריפה בעת כיבוש המקום על ידי ממלכת ונגה. כמאה שנים לאחר מכן חודש המקדש, אולם במחצית השנייה של המאה ה-12 החל שוקע, ולבסוף נינטש במהלך המאה ה-13, כאשר האזור נשלט על ידי המוסלמים.
האתר התגלה מחדש בתחילת המאה ה-19 ונערכו בו מחקרים מוגבלים בשנת 1879 בשל התנגדות בעליו של השטח. בשנת 1919 הוכרז המקדש כאתר מוגן, ומאז 1923 נערכו בו חפירות ומחקרים משך כעשור שנים. בשנות השמונים של המאה ה-20 המשיכו עבודות המחקר באתר תחת פיקוחה של מחלקת הארכולוגיה של בנגלדש.
הוספת תגובה חדשה