בית הקברות הגדול (האנדרטאי) במילאנו (באיטלקית: Cimitero Monumentale di Milano) הוא אחד משני בתי הקברות הגדולים במילאנו שבאיטליה. מלבד גודלו, הוא יוצא דופן בשפע האמנותי של הקברים והמצבות בו, שחלקם מהווים יצירות פאר. בית הקברות הוא נוצרי. באותו מתחם, אך מגודר ונפרד מבחינה הלכתית, נמצא גם בית הקברות היהודי.

בית הקרבות תוכנן על ידי האדריכל קארלו מאצ'אקיני – (1818-1899). על מנת לאחד מספר בתי קברות שהיו פזורים ברחבי העיר מקום יחיד.

מאז פתיחת בית הקברות באופן רשמי 1866, הוצב בו מגוון רחב ביותר של פסלים ועיצובים איטלקיים, תוך שילוב של הפיסול המודרני ושל הפיסול הקלאסי, של פיסול דמוי המקדש היווני, ובפרט אובליסקים, וכן יצירות יצירות מקוריות כגון גרסאות מוקטנות של עמוד טראיאנוס, של עמוד אנטונינוס פיוס ועוד. רבים מן הקברים שייכים לשושלות עשירות ועוצבו על ידי אמנים גדולי שם כגון ג'ו פונטי, ארתורו מרטיני, לוצ'יו פונטנה, מדארדו רוסו, ג'קומו מנצ'ו, פלוריאן בודיני, ג'ו פומודורו, ואחרים. הקברות ממוספרים על מנת להקל את ההתמצאות. 

הכניסה הראשית היא דרך קפלת זיכרון (Famedio) מרשימה, הבנויה בצורת מקדש בסגנון ראשית ימי הביניים. קפלת הזיכרון עשויה משיש ואבן, ומכילה את קבריהם של כמה מתושבי העיר והמדינה, כולל לדוגמה את קברו של הסופר אלסנדרו מנצוני.

במקום הוצב גם קיר זיכרון מפואר שעוצב על ידי האדריכל מריו פלאנטי, ומציין את 800 אזרחי מילאנו מתנגדי הנאציזם, רובם יהודים, שנאסרו, הועברו למאוטהאוזן ונרצחו על ידי הנאצים, ביניהם אמנים ואדריכלים רבים.

בית הקברות הוא נוצרי קתולי. עם זאת הוקצתה חלקה מיוחדת עבור אלה השייכים לדת אחרת, וכן חלקה נפרדת ליהודים. המתחם היהודי הוא חלק מהמקום מבחינה גאוגרפית ועיצובית, אך מוקף חומה מפרידה והכניסה אליו נפרדת, על מנת להתאים להלכה היהודית. 

ליד הכניסה נמצאת תערוכה קבועה של הדפסים, תצלומים ומפות, המתארים את התפתחות בית הקברות וההיסטוריה שלו.