לומברדיה
Context of לומברדיה
לומברדיה (באיטלקית: Lombardia) הוא אחד מ-20 המחוזות באיטליה ונמצא בצפון מערב המדינה. בירתו היא העיר מילאנו. הוא גובל במחוזות פיימונטה, אמיליה-רומאניה, ונטו, טרנטינו - אלטו אדיג'ה ובשווייץ. בלומברדיה מתגוררת שישית מהאוכלוסייה הכוללת של איטליה (כ-10 מיליון נפש). מושל המחוז הנוכחי הוא אטיליו פונטנה.
לומברדיה הוא אחד משלושת המחוזות העשירים ביותר באירופה. חברות רבות, איטלקיות וזרות, מציבות את המטות שלהן במילאנו. לומברדיה היא ביתן של קבוצות ספורט רבות, בענפי ספורט מגוונים. גורד השחקים הגבוה ביותר באיטליה, מגדל יוניקרדיט, שגובהו 231 מטר, נמצא בלומברדיה ומשמש כמטה חברת יוניקרדיט.
שם המחוז נגזר משמו של שבט הלומברדים, שבט גרמאני שהתיישב באזור לאחר נפילת האימפריה הרומית המערבית.
More about לומברדיה
- Population 10067494
- Area 23863
האזור יושב לראשונה באלף השני לפני הספירה. אחר כך יושב על ידי האטרוסקים. האטרוסקים בנו את העיר מנטואה והפיצו את שפת המנטואה בכתיבה. במאה ה-5 לפנה"ס התיישבו באזור הקלטים. הקלטים הקימו מספר ערים (בהן מילאנו), והצליחו להרחיב את שליטתם עד הים האדריאטי. שמות גאוגרפיים רבים באזור עודם קלטיים (מילאנו, לדוגמה) או מאזכרים את העמים הקלטים שישבו באזור (בין הדוגמאות הבולטות - גאלארטה). התקדמות הקלטים נעצרה על ידי הקיסרות הרומית. אחרי מאות שנות מאבק, כבשה רומא ב-194 לפנה"ס את האזור ולומברדיה הפכה לפרובינציה.
בעקבות הכיבוש הרומי והודות למיקומה החשוב של לומברדיה בדרך לגאליה (צרפת) ולמזרח היבשת, הפכה לומברדיה לאזור עשיר, עם חקלאות מפותחת ונתיבי מעבר רחבים. פוליטיקאים ומצביאים רומיים חשובים נולדו באזור.
אחרי נפילת האימפריה הרומית סבלה לומברדיה מהתקפות שונות. היחסים בין הלומברדים לבין שבטים גאליים ובווארים התחזקו מאוד באותה התקופה, ואחר כך התחזקו הקשרים עם האיטלקים עצמם. הקשרים התהדקו מאוד, ומן התרבות הלומברדית נותר רק קומץ קטן של חוקים. גם חוקים אלו בוטלו עם כיבוש לומברדיה בידי קרל הגדול, מלך הפרנקים. קרל סיפח לממלכתו את לומברדיה ומחוזות רבים מצפון ומרכז איטליה. את מקום הדוכסים הלומברדים תפסו וסאלים גרמאנים, בישופים ונסיכים.
החל מהמאה ה-11 החלה לומברדיה בפיתוח מחודש של התעשייה, המסחר והחקלאות. פיתוח זה חיזק את התושבים בערים העצמאיות של החבל, שיצרו ברית בשם הליגה הלומברדית, והגיע לשיאו במאות ה-12 וה-13, אז הביסו לגיונות מקומיים את פרידריך הראשון ופרידריך השני, קיסרי האימפריה הרומית הקדושה.
במאה ה-14 התפתח האזור תחת שליטים מקומיים שונים. לומברדיה עברה תהליך של התעצמות פוליטית וכלכלית, ובאמצע המאה ה-15 היה דוכס מילאנו, פרנצ'סקו ספורצה, פוליטיקאי בעל עוצמה כלכלית וצבאית גדולה באירופה כולה.
אחרי הקרב על פאביה ב-1525, הפכה משרת דוכס מילאנו לעמדת כוח אוסטרית. בתקופת שלטון בית הבסבורג על האזור המשיכה הכלכלה להתפתח. באותה התקופה היו חלקיה המזרחיים של לומברדיה נתונים לשליטתה של רפובליקת ונציה.
השלטון האוסטרי נפסק בסוף המאה ה-18, עם פלישת צבא צרפת. ב-1815 הוחלה הרסטורציה על אירופה, ואוסטריה שבה לשלוט על לומברדיה. בסוף המאה ה-19 התאחדה עם מדינות איטליה הנוספות לאיטליה, ומאז נחשב מחוז לומברדיה לאחד המחוזות העשירים באיטליה בפרט ובאירופה בכלל. באוקטובר 2017 נתקיים במחוז משאל עם ובו הכריעו התושבים בעד דרישה לאוטונומיה.[1][2]
ב-2020 הייתה לומברדיה הזירה העיקרית של התפרצות נגיף הקורונה באיטליה, ואחד האזורים שנפגעו פגיעה קשה בשלב מוקדם של התפשטות המגפה בעולם.[3]
...הצג את ההמשךRead lessהאזור יושב לראשונה באלף השני לפני הספירה. אחר כך יושב על ידי האטרוסקים. האטרוסקים בנו את העיר מנטואה והפיצו את שפת המנטואה בכתיבה. במאה ה-5 לפנה"ס התיישבו באזור הקלטים. הקלטים הקימו מספר ערים (בהן מילאנו), והצליחו להרחיב את שליטתם עד הים האדריאטי. שמות גאוגרפיים רבים באזור עודם קלטיים (מילאנו, לדוגמה) או מאזכרים את העמים הקלטים שישבו באזור (בין הדוגמאות הבולטות - גאלארטה). התקדמות הקלטים נעצרה על ידי הקיסרות הרומית. אחרי מאות שנות מאבק, כבשה רומא ב-194 לפנה"ס את האזור ולומברדיה הפכה לפרובינציה.
בעקבות הכיבוש הרומי והודות למיקומה החשוב של לומברדיה בדרך לגאליה (צרפת) ולמזרח היבשת, הפכה לומברדיה לאזור עשיר, עם חקלאות מפותחת ונתיבי מעבר רחבים. פוליטיקאים ומצביאים רומיים חשובים נולדו באזור.
אחרי נפילת האימפריה הרומית סבלה לומברדיה מהתקפות שונות. היחסים בין הלומברדים לבין שבטים גאליים ובווארים התחזקו מאוד באותה התקופה, ואחר כך התחזקו הקשרים עם האיטלקים עצמם. הקשרים התהדקו מאוד, ומן התרבות הלומברדית נותר רק קומץ קטן של חוקים. גם חוקים אלו בוטלו עם כיבוש לומברדיה בידי קרל הגדול, מלך הפרנקים. קרל סיפח לממלכתו את לומברדיה ומחוזות רבים מצפון ומרכז איטליה. את מקום הדוכסים הלומברדים תפסו וסאלים גרמאנים, בישופים ונסיכים.
החל מהמאה ה-11 החלה לומברדיה בפיתוח מחודש של התעשייה, המסחר והחקלאות. פיתוח זה חיזק את התושבים בערים העצמאיות של החבל, שיצרו ברית בשם הליגה הלומברדית, והגיע לשיאו במאות ה-12 וה-13, אז הביסו לגיונות מקומיים את פרידריך הראשון ופרידריך השני, קיסרי האימפריה הרומית הקדושה.
במאה ה-14 התפתח האזור תחת שליטים מקומיים שונים. לומברדיה עברה תהליך של התעצמות פוליטית וכלכלית, ובאמצע המאה ה-15 היה דוכס מילאנו, פרנצ'סקו ספורצה, פוליטיקאי בעל עוצמה כלכלית וצבאית גדולה באירופה כולה.
אחרי הקרב על פאביה ב-1525, הפכה משרת דוכס מילאנו לעמדת כוח אוסטרית. בתקופת שלטון בית הבסבורג על האזור המשיכה הכלכלה להתפתח. באותה התקופה היו חלקיה המזרחיים של לומברדיה נתונים לשליטתה של רפובליקת ונציה.
השלטון האוסטרי נפסק בסוף המאה ה-18, עם פלישת צבא צרפת. ב-1815 הוחלה הרסטורציה על אירופה, ואוסטריה שבה לשלוט על לומברדיה. בסוף המאה ה-19 התאחדה עם מדינות איטליה הנוספות לאיטליה, ומאז נחשב מחוז לומברדיה לאחד המחוזות העשירים באיטליה בפרט ובאירופה בכלל. באוקטובר 2017 נתקיים במחוז משאל עם ובו הכריעו התושבים בעד דרישה לאוטונומיה.[1][2]
ב-2020 הייתה לומברדיה הזירה העיקרית של התפרצות נגיף הקורונה באיטליה, ואחד האזורים שנפגעו פגיעה קשה בשלב מוקדם של התפשטות המגפה בעולם.[3]
^ יוסף ישראל, הדרכים כבר לא מובילות לרומא: ונציה ומילאנו הולכות למשאל עם על אוטונומיה, נבדק ב-2017-11-28 ^ AP ודבר ראשון, שני מחוזות עשירים בצפונה של איטליה הצביעו במשאל עם בעד אוטונומיה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 23 באוקטובר 2017 ^ Coronavirus: More than 900 deaths in a day in Italy, BBC, 27 במרץ 2020 (באנגלית)
