טירת קשיאש (Zamek Książ), שלזיה תחתית, ולבז'יךהעת העתיקה וימי הביניים

ישנם סימנים ברורים לכך שעוד במהלך התקופה הפרהיסטורית, החלה התיישבות קבע של בני אדם במקום.[1] סביב אזור ההר סלזה (Ślęża) נמצאו ממצאים המעידים על תרבות קלטית מפותחת יחסית, תרבות המשויכת למאה ה-4 לפנה"ס. תנועות ההגירה על פני שלזיה נמשכו גם במאות הבאות, וסביב המאה ה-1 לספרה החלו שבטים גרמאניים פולשים לשלזיה מצפון וממערב - מסקנדינביה ומצפון גרמניה. במהלך המאה ה-7 הגיעו לשלזיה לראשונה שבטים סלאבים, שבטים שעד למאה ה-9 כבר יצרו יישובי קבע באזור, בעיקר במזרחו. הסלאבים יזמו מיזמי בנייה גדולים יחסית לתקופתם - הם חפרו תעלות הגנה ארוכות והקימו יישובים גדולים עם מבנים מרשימים יחסית.[2]

חלוקה אתנית של שלזיה בשנת 1900:[3] קבוצה אתנית שלזיה הפרוסית שלזיה האוסטרית סה"כ סה"כ 4,942,611 (100%) 680,422 (100%) 5,623,033 (100%) גרמנים 3,741,300 (75.7%) 304,149 (44.7%) 4,045,449 (71.9%) פולנים 1,100,831 (22.3%) 225,900 (33.2%) 1,326,731 (23.6%) סלאבים אחרים(*) 100,480 (2%) 150,373 (22.1%) 250,853 (4.5%) (*) ככל הנראה רובם צ'כים. חלוקה דתית שלזיה בשנת 1900:[3] קבוצה דתית אחוז משיעור
מכלל תושבי שלזיה נוצרים קתולים 84% נוצרים פרוטסטנטים 14% יהודים 2%

הישויות המדיניות הידועות הראשונות שהתקיימו בשלזיה היו מוראביה ובוהמיה במאה ה-9. מקורן של שתי ממלכות צ'כיות אלו היה בעברם הדרומי של הרי הסודטים, אך הם הרחיבו את שליטתם צפונה אל שטחים נרחבים בשלזיה. במהלך המאה ה-10 מיישקו הראשון, מלך פולין, איחד את רובה של שלזיה עם אזור פולין גדול שמצפון לה, ויצר את ממלכת פולין. תחת המלוכה הפולנית ובמסגרתה, שלטו משפחות אצולה שלזיות רבות על שטחים גדולים בפולין, שטחים גם מחוץ לתחומיה של שלזיה. בשנים אלו גם ההשפעה הגרמנית על שלזיה גדלה, כתוצאה מהגירה של חקלאים גרמנים מהאימפריה הרומית הקדושה, אשר התיישבו במקום הודות למצב הכלכלי הטוב יחסית של שלזיה. במהלך המאה ה-12 המשיכה האצולה השלזית להרחיב את השטחים הסרים למרותה, כאשר זו רכשה לעצמה שטחים בעיקר באזור פולין קטן שבמזרח, בפרט שטחים סביב העיר קרקוב. במהלך שלהי המאה ה-13 התחזקה בוהמיה בשנית וזו שאפה להחזיר לעצמה את השליטה על שלזיה. בשנת 1289 ירש המלך הבוהמי ואצלב ה-2 את השליטה על אזור שלזיה עילית, ועד 1335, עם המשך ההתעצמות הבוהמית, ויתרו מלכי פולין על כל זכויותיהם בשלזיה והשטח כולו הועבר לבוהמיה.[2] אזור שלזיה הפך לחלק מהכתר הבוהמי תחת האימפריה הרומית הקדושה, הודות להצטרפותה של בוהמיה לקונפדרציה זו. בשנת 1526, הארכידוכס פרדיננד הראשון מבית הבסבורג הפך למלך בוהמיה, וזו שולבה בממלכת הבסבורג אשר בסיסה היה בווינה שבאוסטריה. במהלך המאה ה-15 נעשו מספר שינויים בגבולותיה של שלזיה, כאשר בכלל זה חלקים רבים של שלזיה שאיבדה פולין מוקדם יותר לבומיה, נרכשו מחדש על ידי מלכי פולין.[2]

העת החדשה  השוק העירוני של ורוצלב בסוף המאה ה-19

בשנת 1740 פרצה באירופה מלחמת הירושה האוסטרית. במסגרתה ניטשו על אדמת שלזיה מספר קרבות בין פרוסיה לממלכת הבסבורג האוסטרית. לבסוף, בשנת 1742, הועברה רוב שלזיה לחזקתו של פרידריך השני, מלך פרוסיה, כאשר בידי אוסטריה נשאר חלק קטן, אשר זהה בקירוב לאזור שלזיה הצ'כית. בשנת 1871, עם הקמת הקיסרות הגרמנית, שולבו השטחים בקיסרות זו, המדינה היורשת של פרוסיה. תחת שלטונה של הקיסרות הגרמנית, עבר אזור שלזיה תיעוש נרחב, והאזור, כמו בימים עברו, משך אליו מהגרים גרמנים רבים אשר הגדילו את הרוב הגרמני במקום. מתיישבים גרמנים הגיעו לשלזיה גם כתוצאה ממדיניות של עידוד הגירה לשם על ידי השלטונות גרמניים. בשנים אלו גם הבירה ברסלאו, אשר לימים תשנה את שמה לורוצלב, הפכה לעיר גדולה ומשגשגת אשר משכה גם אנשי רוח רבים. רוב פולני נשאר בעיקר באזורים הכפריים של הקצה המזרחי של שלזיה, באזורים הסמוכים לקטוביץ, כאשר תחת השלטון הגרמני סבל מדיכוי לאומי ותרבותי.[4] בשנת 1867, האימפריה האוסטרו-הונגרית ירשה את ממלכת הבסבורג האוסטרית. קצת מאוחר בהשוואה לשלזיה הגרמנית, גם שלזיה האוסטרית עברה תיעוש ומודרניזציה. בשנת 1900, עם ראשית המאה ה-20, מפקדי אוכלוסין שנערכו בשלזיה הגרמנית מעידים על רוב גרמני מוצק של כ-75% כאשר, רוב היתר היו פולנים. מפקדי אוכלוסין מקבילים שנערכו בשלזיה האוסטרית מראים שגם שם הגרמנים היו קבוצת האוכלוסייה הגדולה ביותר, אם כי אינם רוב: כ-44.5% הגדירו עצמם גרמנים, כ-33% פולנים וכ-22% סווגו כסלאבים שאינם פולנים, כאשר ככל הנראה מדובר בעיקר בצ'כים.

לאחר מלחמת העולם הראשונה, התפרקה האימפריה האוסטרו-הונגרית ואזור שלזיה האוסטרית הועבר לחזקתה של צ'כוסלובקיה. בעוד מצב העניינים בחלק האוסטרי של שלזיה היה פשוט יחסית, הדברים בחלק הגרמני הסתבכו. באותו הזמן פולין הוקמה מחדש לאחר כ-130 שנה של שלטון זר. בעוד פולנים רבים בשלזיה חפצו שהאזור יועבר לשלטון פולני, הרוב הגרמני רצה בשלטון גרמני. עד מהרה הפך אזור שלזיה לאזור מריבה בין גרמניה החדשה לפולין. שלזים פולנים החלו בהתקוממויות אלימות כנגד השלטון הגרמני, ודרשו איחוד עם פולין. לבסוף הועברו שטחים מוגבלים מאזור קטוביץ מגרמניה לפולין כשרוב השטח נשאר בידי גרמניה.

בשנת 1939, עת פרצה מלחמת העולם השנייה, פלשה גרמניה הנאצית לפולין. שלזיה היה לאחד האזורים הראשונים שספג את מכות המלחמה. בשנים הבאות המיעוט היהודי בשלזיה גורש מהאזור ורובו הוצא להורג במסגרת השואה.[5] במקביל, האוכלוסייה הפולנית - בעיקר אינטלקטואלים, פוליטיקאים, אנשי עסקים ובני המעמד הגבוה - סבלו מהוצאות להורג ומגירוש.[6] עם תום המלחמה, קבעה ועידת פוטסדאם ב-1945 את קו הגבול החדש בין גרמניה לפולין בקו הנהרות אודר-נייסה - כמאה קילומטר מערבית לגבול הקודם. כתוצאה מכך, כמעט כל אזור שלזיה עבר לשלטון פולני, כאשר מאז ועד היום קווי הגבול המדיניים לא השתנו. עם קביעת קו הגבול, רובה ככולה של האוכלוסייה הגרמנית גורשה מהשטחים השלזים שנפלו בפולין ובצ'כוסלובקיה אל מעבר לגבול - למזרח גרמניה ומערבה. מייד לאחר מכן החלה גם התיישבות של פולנים באזור, פולנים אשר הגיעו למקום מחלקים אחרים של פולין.[7] בפולין, נעשו בהמשך צעדים נוספים נגד האוכלוסייה הגרמנית - בשנת 1946, בהתאם לתנאי חוק ההלאמה שעבר אז בפרלמנט הפולני, כל גרמני בפולין שהכריז על עצמו כגרמני, הוחרם כל רכושו ללא פיצוי[8] באותו הזמן רוב התושבים הפולנים שחיו בשלזיה הצ'כית טרם המלחמה, עזבו לאחר המלחמה לכיוון צפון אל תוך השטח הפולני, כאשר הם עושים זאת מרצון. סוף מלחמת העולם השנייה גם בישר את נפילתו של אזור שלזיה לשלטון קומוניסטי-פרו סובייטי - השטח הפולני הפך לחלק מפולין הקומוניסטית, השטח הצ'כי הפך לחלק מצ'כוסלובקיה הקומוניסטית והשטח הגרמני הפך לחלק מגרמניה הקומוניסטית (מזרח גרמניה). תחת השלטון הקומוניסטי, עבר אזור שלזיה שיקום מואץ לצד בנייה מחדש. בשלזיה הפולנית התעשייה הולאמה על ידי הממשלה, והפכה לענף הכלכלי המרכזי של האזור, במיוחד בשלזיה עילית.[9] כמו התעשייה, כך גם שאר תחומי החיים חזרו למסלול של יציבות. בשנת 1989, עם אירועי סתיו העמים, נפלו המשטרים הקומוניסטיים בפולין, בצ'כוסלובקיה ובמזרח גרמניה. בפולין הוקמה הרפובליקה הפולנית השלישית, מזרח גרמניה התאחדה עם מערב גרמניה, וצ'כוסלובקיה התפלגה לשתי מדינות: צ'כיה וסלובקיה, כאשר שלזיה הצ'כית נמצאת כולה בצ'כיה. שלוש מדינות אלו - פולין, גרמניה וצ'כיה, מדינות דמוקרטיות ליברליות, מחזיקות בשלזיה בגבולות הנוכחיים עד ימינו. לטווח הקצר, הגם שכעת תושבי שלזיה כתושבי מדינותיהם כולם נהנו עם נפילת הקומוניזם לראשונה זה שנים מזכויות אדם, זכויות אזרח ופתיחות למערב, המצב הכלכלי הידרדר. התעשייה המקומית, שהתבססה במידה רבה על סובסידיות ומימון של מדינות האם, נקלעה לקשיים רבים. עקב כך החל מנפילת הקומוניזם, מתקיימת מגמה של גיוון ענפי המשק השלזי, כאשר מגזר השירותים קונה לעצמו אחיזה רחבה.