האימפריה האצטקית, הידועה גם בשם הברית המשולשת (בנאוואטל: Ēxcān Tlahtōlōyān ˈjéːʃkaːn̥ t͡ɬaʔtoːˈlóːjaːn̥), הייתה אימפריה באזור מרכז אמריקה. האימפריה החלה את דרכה כברית של שלוש ערי מדינה (Altepetl): טנוצ'טיטלאן, טקסקוקו, וטלאקופאן. שלוש ערים אלו שלטו על מרבית אזור מקסיקו של ימינו החל משנת 1428, עד שהובסו על ידי הכוחות המשולבים של הכובשים הספרדיים ובעלי ברית מקומיים בפיקוד הרנאן קורטס בשנת 1521.

אף על פי שבתחילה שמרו שלוש הערים על הדדיות, הרי במהרה הפכה העיר טנוצ'טיטלאן לעיר הדומיננטית מבחינה פוליטית ותרבותית. האימפריה האצטקית ניהלה מלחמות כיבוש, והתרחבה במהירות לאחר הקמתה. בשיאה שלטה האימפריה ברוב מרכז מקסיקו, כמו גם בכמה שטחים רחוקים יותר באמריקה התיכונה, סמוך לגבול גואטמלה של ימינו. שליטי הערים שנכבשו נותרו בשלטון כל עוד הם הסכימו לחלוק כבוד חצי שנתי לשליט האימפריה, כמו גם לספק כוחות צבאיים למאמץ המלחמתי של האצטקים. בתמורה סיפקה הרשות הקיסרית הגנה, יציבות פוליטית ואוטונומיה מקומית רבה.

הדת באימפריה האצטקית הייתה פוליתאיסטית, האצטקים סגדו לפנתיאון מגוון שכלל עשרות אלוהויות, רבים מהם בעלי כת מאמינים מוכרת רשמית, שהייתה גדולה מספיק כדי להיות מיוצגת במתחם המקדש המרכזי של הבירה טנוצ'טיטלאן. האל הראשי בפולחן האצטקי היה אל המלחמה הויצילופוצ'טלי. העמים במחוזות שנכבשו הורשו להמשיך המסורות הדתיות שלהם באופן מלא ללא פגע, כל עוד הם הוסיפו את האל הקיסרי הויצילופוצ'טלי לפנתאון המקומי שלהם.