אחרי הניצחון האתונאי בקרב קיזיקוס, הגנרל אלקיביאדס בנה תחנת מכס לספינות העוברות בבוספורוס, על סלע קטן מצפון לאוסקודר. לצורך השליטה על תנועת הספינות, נמתחה שרשרת ברזל מהמגדל אל הצד האירופי של הבוספורוס. בשנת 1110, הקיסר הביזנטי אלכסיוס הראשון בנה באותו המקום מגדל העשוי עץ ומוקף בחומת אבן, כחלק ממערך הגנה על קונסטנטינופול, שכלל הקמת מגדל נוסף, באזור ארמון טופקאפי של היום. במהלך תקופת כיבוש קונסטנטינופול, שהה במקום חיל מצב ביזנטי בפיקודו של גבריאל טרוויזנו מוונציה. לאחר ניצחון העות'מאנים וכיבוש העיר, המגדל שימש כמגדל שמירה ותצפית. המגדל נקרא גם "מגדל לאנדרוס", משום שהמיתוס על הרו ולאנדרוס התרחש בדרדנלים.

המגדל נהרס ברעידת האדמה של 1509 ואז נבנה מחדש בתקופת הסולטן סלים הראשון. משום שהמים הסובבים את האי עליו נמצא המגדל רדודים מאוד, הוסב המגדל לשמש כמגדלור. חלקו הפנימי של המגדל היה עשוי עץ, ואכן בשנת 1721, נשרף המגדל משום שהשמן ששימש להדלקת הפנס במגדלור טפטף על חלקי העץ בהשפעת רוח חזקה. לאחר השריפה, המגדל עבר שיפוץ בהתאם לתוכנית של האדריכל הראשי של איסטנבול, דאמאט איברהים פאשה - המגדלור נבנה מחדש מאבן, ונוספה לו כיפת עופרת. המגדל עבר שיפוץ נוסף בשנת 1731. כשהאימפריה העות'מאנית החלה להיחלש, שב המגדל לשמש כמגדל שמירה, על מנת להגן על העיר.

בין השנים 1830–1831, המגדל שימש כקרנטינה, במטרה לעצור את מגפת הכולרה שתקפה את איסטנבול. בשנים 1832–1833, תחת שלטון הסולטן מהמוט השני, נערך שיפוץ גדול, ובו עוצב בסגנון המשלב בארוק עם אלמנטים עות'מאניים, וכיפת המגדל שופצה.

בשנת 1943, הוצבו סלעים סביב המגדל כדי למנוע את החלקתו לעבר הים. בשנת 1959 הועבר המגדל לשימוש חיל הים הטורקי, ושימש כתחנת רדאר.

המגדל שופץ בשנת 1998 לכבוד הסרט העולם אינו מספיק של ג'יימס בונד. תומכות ברזל הוצבו סביב המגדל לאחר רעידת האדמה של 1999. המגדל פתח את שעריו לציבור בפעם הראשונה בשנת 2000, וכיום יש בו בית קפה.