קברים חצובים בסלע שנמצאו באזור ספרנבולו מעידים על התיישבות אנושית במקום בו שוכנת העיר כבר בתקופה הפרהיסטורית. מאוחר יותר שכן באזור מקדש רומאי. היישוב הנוכחי התפתח כצומת מסחרי לאחר הכיבוש הטורקי במאה ה-11, ובמאה ה-13 הוא היה לנקודה חשובה בדרך השיירות שחצתה את אסיה הקטנה ממזרח למערב. מתקופה זו שרדו המסגד הישן, המרחצאות העתיקים ומדרסת גאזי סוליימאן פאשה (Gazi Süleyman Paşa Medresesi) שהוקמו כולם ב-1322.

במאה ה-17 עלתה חשיבותה של העיר והשוק המרכזי הורחב על מנת לענות על צורכיהם של הסוחרים שחלפו דרכה. מתקופה זו ניצבים בעיר חאן ג'ינג'י האנה (Cinci Hanı) שבו 60 חדרי אירוח (1648-1640), מסגד מהמט פאשא קפרולו (Köprülü Mehmet Paşa Camii) שנבנה ב-1661 ומספר מבנים נוספים שבהם חנויות, אורוות ומרחצאות.

במאות ה-18 וה-19, התבססה בעיירה אוכלוסייה אמידה שבנתה בה אחוזות ומספר תושביה עלה בצורה חדה. באותה תקופה כרבע מהתושבים היו יוונים, אך רובם עזבו במסגרת הסכם לוזאן שקבע את חילופי האוכלוסין בין טורקיה ליוון לאחר מלחמת העולם הראשונה. שינויים בדרכי המסחר והופעת הרכבת הביאו את שגשוגה המסחרי של העיר לסופו בתחילת המאה ה-20. העיר שקעה לשפל כלכלי עד שהוקמה בקרביק השכנה תשלובת מפעלי פלדה, שסיפקה מקומות עבודה לתושבי העיר.